פסק-דין בתיק עמ"נ 29761-02-10

1.         ערעור על החלטת ועדת הערר לענייני ארנונה שליד עירית תל-אביב (להלן: "ועדת הערר" או "הועדה"), מיום 30.11.09, שעניינה סיווג העסק של המערערת, ווב סנס בע"מ (להלן: "המערערת"), וחיובה בארנונה בשנות המס 2008-2010 לפי תעריף החל על "בניינים שאינם משמשים למגורים" בסעיף 3.3 לצו הארנונה של עיריית תל-אביב-יפו (להלן: " צו הארנונה" " העירייה", בהתאמה).

2.         החל ביום 1.10.07, מנהלת המערערת את עסקה בנכס המצוי ברחוב מנחם בגין 90 בתל אביב-(להלן: "הנכס"). עד למועד זה, נוהל העסק במקום אחר, ברחוב ריב"ל 22 בתל אביב-יפו (להלן: " הנכס הקודם"). בנכס הקודם חויבה המערערת בארנונה לפי סיווג של "בתי תוכנה" לפי סעיף 3.4.3 לצו הארנונה.

עם המעבר אל הנכס, סיווגה העירייה את הנכס, בסיווג של "בניינים שאינם משמשים למגורים". בעקבות פניית המערערת אל המשיב בעניין סיווגה, נערכה, ביום 27.1.08,  ביקורת בנכס על ידי יוליס יפים.

אלה ממצאי הביקורת:

"חב' ווב סנס בע"מ עברה לכתובת שבנדון מרח' ריב"ל 22 (יח' 107). החברה עוסקת בבניית אתרי אינטרנט על פי דרישת הלקוח. במקום מועסקים כ-30 עובדים: מנכ"לית, סמנכ"ל, 2 מזכירות, 8 מנהלי לקוחות, 10 מתכנתים, 3 מעצבים, 3 אנשי הנהלת חשבונות, איש מכירות ומנהל תפעול...". (נספח 7 לכתב התגובה).

על סמך ממצאי הביקורת, דחה המשיב את השגתה של המערערת כנגד הסיווג החדש, בקובעו, כי "עיקר פעילות החברה בנכס הינה של שיווק ומכירה" (נספח 2 לכתב התגובה).

ערר שהגישה המערערת לוועדה, נדחה גם הוא.

על כך הוגש הערעור שבפני.

החלטת הועדה

3.         הועדה קבעה, כי המערערת לא עמדה בנטל המוטל עליה ולא הוכיחה כי מרכז הכובד של פעילותה העסקית הינו פיתוח תוכנה.

מסקנת הועדה נסמכה על שלושה ממצאים. האחד, עדותה של מנכ"לית המערערת, גב' קטי יופה,  לפיה "החלק הארי של שכרנו נובע מהזמנות עבודה של תוספות טכניות לאתר", וכן "את שכר טירחתנו אנחנו מקבלים באופן שוטף (ריטיינר)...שהתכוונתי לשירות שוטף, אם יש תקלות באתר אז הן מתוחזקות במסגרת של השעות, מתקנים אותם ותוספות".

השני, זהות ומיהות עובדי המערערת, כפי שנמצא בביקורת ביום 27.1.08. הועדה קבעה, כי מצבת כוח האדם של המערערת מלמדת "...יותר מכל כי ליבת הפעילות המתקיימת בנכס הינה פעילות של מתן שירותים לקוחות העוררת, הכוללת מתן שירותי תחזוקה ותיקון תקלות"

השלישי, תדפיסי מידע מן האינטרנט אודות המערערת שהוצגו לועדה על ידי המשיב. הועדה מצאה כי באותם דפי מידע, הציגה עצמה המערערת לא כ "בית תוכנה" אלא כ "חברת אינטרנט המתמחה בפיתוח ויישום אסטרטגיות שווק באינטרנט" או כ "חברת מולטימדיה".

טענות המערערת

4.         המערערת תקפה את מסקנת הועדה, וטענה, כי מרכז הכובד של פעילותה הינו פיתוח תוכנות, בנית אתרים ושדרוגם. הועדה, כך המערערת, שגתה בקובעה כי הנטל להוכיח את אופי עיסוקה מוטל עליה. לשיטתה, הנטל מוטל לפתחו של המשיב, מאחר ששינה את סיווגה של המערערת עם המעבר אל הנכס. המשיב כשל ולא הוכיח כי שינוי הסיווג נעשה עקב שינוי פעילותה של המערערת.

המערערת התייחסה בטיעוניה אל שלושת ממצאי הועדה אחד לאחד. אשר לעדותה של המנכ"לית, הבהירה המערערת, כי הועדה הסתמכה על תשובתה של גב' יופה, לשאלה שנשאלה בעניין פעולות התחזוקה של האתרים. בתשובתה, הסבירה גב' יופה כי פעולות התחזוקה הן חלק מהפעילות הכוללת של פיתוח תוכנות ובניית אתרים באינטרנט ושידרוגם. פעולות אלו נעשות על ידי מתכנתים. העובדה כי המערערת מקבלת עבור פעולות התחזוקה תשלום בצורת "ריטיינר" אינה משליכה על סיווגה לצורכי ארנונה.

אשר למצבת כוח האדם, הבהירה המערערת, כי מנהלי הפרויקטים הינם אנשי מקצוע בתחום התוכנה והקמת האתרים. המנהלים הינם חוליה בשרשרת שבסופה מתקבל המוצר הסופי, תוכנה או אתר אינטרנט. לטענת המערערת, הועדה לא נתנה משקל ראוי לעובדה, כי בעסק מועסקים עשרה מתכנתים. לשיטתה לא יתכן ששליש מעובדי החברה ישמשו כ"מתכנתים" והחברה לא תוגדר כבית תוכנה.

אשר לדפי המידע, הסבירה המערערת, כי לא מדובר בפרסומים מטעמה, ואין היא אחראית לתוכנם. פרסום בדפי המידע באינטרנט, נועד, כך המערערת, להעביר "מסרים קליטים" על מנת למשוך לקוחות, ואין בו להעיד על הפעילות הטכנית המבוצעת בעסק. בכל מקרה, באותם פרסומים מצוין כי המערערת עוסקת בפיתוח תוכנה והקמת אתרים.

טענות המשיב